לאחרונה שמו של עמירם בן אוליאל, שהורשע ברצח שלושה ערבים מהכפר העוין דומא, עלה לכותרות בעקבות החשיפה כי במחלקה היהודית בשב"כ עוצרים מתיישבים ללא ראיות, או כפי שאמר ראש המחלקה היהודית בשב"כ בבוטות: "אנחנו עוצרים את ה'שמוקים' האלה גם בלי ראיות".
בימין, ואף בממשלה, נשמעו בעקבות כך קולות הקוראים לפתוח מחדש את התיק של עמירם ולערוך משפט מחודש, כיוון שבמהלך חקירותיו עבר עינויים קשים ביותר שגרמו לו להודות במעשים שייתכן ולא עשה. הקריאות הגיעו בטענה שמדובר ב"תיק תפור" – ובן אוליאל יושב בתנאים ירודים בכלא על לא עוול בכפו.
היום אנחנו מפרסמים לראשונה כי חברי מטה צדק לעמירם, קבוצת פעילים מרחבי הארץ, פנו לשר המשפטים יריב לוין בבקשה להיפגש עימם ו"לתקן את העוול שנעשה לעמירם". במכתב שנשלח לשר לוין נטען כי "מעצרו נעשה כסימון מטרה, וכך המשיכה ההתנהלות לאורך כל החקירות תחת עינויים, המשפט וההרשעה".
במכתב נרשם: "אנו פונים אליך בקריאה דחופה להתערבותך בדרישה למשפט חוזר בתיק. בן אוליאל הורשע באירוע, אשר כלל הממצאים, אופי החקירה ומארג הראיות, מצביעים על כך שבכלא יושב אדם חף מפשע. בתיק זה השב"כ, בתמיכת והובלת שר הביטחון דאז, משה (בוגי) יעלון, והנשיא רובי ריבלין, סימנו את המטרה – ציבור המתיישבים ביהודה שומרון".
הם הוסיפו: "גם בבתי המשפט לא זכה בן אוליאל ליחס הוגן. כבר מיומו הראשון התנהלות השופטים לא הייתה כמקובל, ובאופן חריג ביותר, בית המשפט קבע כי הופעלו עינויים קשים כנגד בן אוליאל ונוספים במהלך החקירה, אך קבע בפסק דין תקדימי ומעורר מחלוקת, כי חרף כך, הוא מכיר בהודעת השווא אשר הוצאה מהנאשם בעינויים. יתרה מכך, התיק רצוף סתירות, עדויות סותרות, שינויי גרסאות מצד אנשי השב"כ באשר לאופי האירוע. וכן שחזור וחקירה שזוהמו בצורה קשה ושורה של עוולות ומחדלים שונים", נכתב במכתב.
לדבריהם, "לכל אורך החקירה, והחודשים הרבים שעברו מהאירוע ועד למעצרם של בן אוליאל ואחרים, שר הביטחון, הנשיא, שורת חברי כנסת מהמפלגות הערביות ושורת גורמים נוספים התערבו באופן בוטה, חריג, ובלתי מקובל בהליך החקירה, תוך כאמור סימון המטרה – מציאת שעיר לעזאזל. הדבר התבטא בחדרי החקירות, בעינויים הקשים, שהחלו באמתלה של "פצצה מתקתקת" יותר משבועיים לאחר מעצרו, וימים ספורים לפני סיום הצו החריג אשר מנע מפגש של הנאשם עם עורכי דינו".
עוד הוסיפו, כי "במצב דברים זה, אנו כאזרחים החפצים לחיות במדינה, עם מערכת משפט מתוקנת, מדינה שבה אין משליכים אדם חף מפשע לכלא לכל ימי איננו יכולנו לחשות. אנו פונים אליך, כבוד השר, שתפעל למען תיקון העוול הנורא, בכלים העומדים לרשותך. הן הכלים הנתונים לך מתוקף תפקידך והן במעמדך הציבורי כשר הממונה על מערכת המשפט. אנו מקווים שתתמוך בדרישה למשפט חוזר, ולבחינת תיק בן אוליאל מחדש".
בסיום המכתב ביקשו חברי המטה מהשר להיפגש איתו בהקדם על מנת להציג לו את פרטי המקרה: "פנייתנו מקבלת משנה תוקף, לאור פרסום הקלטות "החטיבה היהודית" אשר חשפו את פניה האמיתיים של החטיבה, את שיטות עבודתה ובעיקר את עוינותה למתנחלים. אנו נכונים להיפגש עמך ולהציג בפניך את כלל פרטי המקרה, מתוך תקווה משותפת לעשיית צדק".
לאחר החקירות של עמירם, עקב האירוע בו נספו בשריפה בני משפחת דוואבשה בכפר דומא, ההגנה טענה שהיו סימנים המטילים ספק בכך שמדובר באירוע שבוצע בידי יהודים, וקראה לחקור את האפשרות שההצתה נעשתה על ידי ערבים כחלק מריב חמולות.
בקשת ההגנה הגיעה על רקע דליקות נוספות בבתים של משפחת דַוָואבְּשֶה, לפני האירוע ולאחריו. במאי 2018, טענה הרשות הפלשתינית כי אחת השריפות הנוספות הוצתה בידי יהודים, אך בחקירה ראשונית של משטרת ישראל עלה שמדובר בקצר חשמלי.
לאחר פרסום גזר הדין, שורת רבנים פרסמה גילוי דעת האומר כי הרשעת בן אוליאל על בסיס ההודאה שמסר לאחר שעבר עינויים קשים היא "מעשה פסול, הן על פי הדין העברי, הן על פי החוק במדינת ישראל ולמעשה בכל מדינות העולם".
השר איתמר בן גביר, שהיה סנגורו של בן אוליאל בשלב החקיר, ובצלאל סמוטריץ' מרשימת, הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל ומשפטנים רבים מתחו ביקורת על החלטת בית המשפט העליון שלא לפסול כליל את הודאתו של בן אוליאל עקב העינויים שעבר. אפילו חבר הכנסת מוסי רז ממפלגת מרצ הודיע שיפעל לחקיקת חוק האוסר קבלת הודאות שהושגו בעינויים.