הצרה – קריאה שמיימית

כותב הרמב"ם בהלכות תעניות פרק א הלכה ב: "דבר זה מדרכי התשובה הוא, שבזמן שתבוא צרה ויזעקו עליה ויריעו ידעו הכל שבגלל מעשיהם הרעים הורע להן ככתוב עונותיכם הטו וגו'. וזה הוא שיגרום להסיר הצרה מעליהם".

אין הכוונה שביד כל אדם לדעת חשבונות שמיים ולהתיימר להבין "על מה עשה ה ככה לארץ הזאת", הכוונה הפשוטה היא שיש בכל מאורע שכזה קריאה לתיקון אישי וציבורי. שכל אחד יעיין במעשיו הפרטיים ויתקן את מה שצריך, וככל שהצרה ציבורית יותר, יש לעיין בקלקולים הנעשים במרחב הציבורי ולתת את הדעת לתקנם.

בהתאם לכך, יפה עושים אלו הקוראים לתיקון ברמה האישית ולהתחזקות במצוות מסוימות כדוגמת איסור לשון הרע, וברמה הציבורית חיזוק האחדות בין כל חלקי העם וכדו'.

לגבי מי שלא עושה כך, אלא טוען: "מה לנו ולחשבונות שמיים? זה לא זמן לשיפור מעשים ולדיבור על כך, כל המאמצים מופנים רק לתגובה על האירוע שקרה" ממשיך הרמב"ם וכותב "אבל אם לא יזעקו ולא יריעו אלא יאמרו דבר זה ממנהג העולם אירע לנו וצרה זו נקרה נקרית. הרי זו דרך אכזריות וגורמת להם להדבק במעשיהם הרעים. ותוסיף הצרה צרות אחרות".

דהיינו, אם לא הקשבת לקריאה השמיימית לתיקון עיוותים ולפתרון של שורש הבעיה, אז אל תצפה שהבעיה תחלוף, להיפך היא תתגבר.

מכירת יוסף ודמותו של עמירם בן אוליאל

הראשונים שנהגו כך היו אחי יוסף שנשבו בכלא המצרי, פשפשו במעשיהם ותלו את היותם שבויים בגלל בחור אחד מיו"ש, בן יעקב, אחיהם, שלפני עשרים ושתיים שנה הם שבו ומכרו לישמעאלים בשכם… "אבל אשמים אנחנו על אחינו אשר ראינו צרת נפשו בהתחננו אלינו ולא שמענו על כן באה אלינו הצרה הזאת"

בעקבותיהם, רציתי להציע תיקון על עוול ברמה הלאומית גם כלפי בחור מיו"ש-  בן אוליאל, אחינו, אותו מכרו לישמעאלים לפני שמונה שנים. המערכת שהרגישה מחויבת להציג יהודי אשם, ולרצות את הערבים עשתה זאת ללא רחם בניגוד לכל נוהל וחוק. דברי רבלין, ה"נשיא" דאז, שנאמרו שעות בודדות לאחר אירוע ההצתה בדומא: "עמי בחר בדרך הטרור" ממחישות את המחויבות הזו, ואכן הכיוון הפלילי לא נחקר למרות הצתות שהתבצעו לפני האירוע הזה ואף לאחריו בבתי החמולה בכפר.

אשר ראינו צרת נפשו בהתחננו אלינו ולא שמענו.
עמירם נתפס ועונה בעינויים האסורים בפרסום המיועדים ל"פצצה מתקתקת" בשעה שבוודאי לא היה חשוד בכך. עם זאת, שמענו את ראש השב"כ דאז, יורם כהן, שהסביר את החשיבות בהפעלת העינויים האלו כיוון שרק בזכותם הם הצליחו "לחלץ הודאה מרצון"… כן, בלי להתבלבל. אני חוזר על ההסבר למי שהיה בהלם מהפרדוקס. הוא הסביר שרק על ידי העינויים של "פצצה מתקתקת" עמירם מסר הודאה מרצון… הדברים מוקלטים ואפשר לשמוע שוב ושוב ולא להאמין.
ההודאה הזו, "מרצון" לאחר העינויים, היא הראיה היחידה שקושרת את עמירם לאירוע. ושלא יבלבלו אתכם עם 'פרטים מוכמנים' מצחיקים כמו מאיזה כיוון נפתחת הרשת ומה הצבע של הבקבוק. כל אחד אחרי שתי מכות חשמל היה "יודע" את התשובה הנכונה בלי עינויים מיוחדים. גם את ה"שחזור" בו מובל עמירם בידי חוקריו בניגוד לנהלים ומאירים לו בפנס את הדרך בה הוא אמור לפסוע ראינו. ראינו צרת נפשו.

גם ראינו את פסק הדין השערורייתי בו מתעלמת השופטת מראיות ומעדויות ומספקת הסברים עקומים ובעיקר, גוזרת אשמה על סמך הודאה שהוצאה בעינויי תופת בטענה שחלפו כבר 36 שעות, ובשלב זה ההודאה ניתנה מרצון חופשי…
(פסק הדין ארוך וכולל המון דברים הזויים, חלקם יצירתיים במיוחד חלקם מיתממים וחלקם היו משעשעים אילולא היה מדובר בעיוות כה מרושע. "חרב בא לעולם על עיוות הדין" כבר אמרנו?)

מלבד החקירה, עמירם חווה תנאי מאסר שאף מחבל לא חווה והוא האסיר היחיד במדינת ישראל שישב בבידוד ללא פיקוח של בית המשפט ו למעלה משמונה שנים. בפסק הדין נשפט עמירם למאסר. ללא משפט ובניגוד לחוק הסב השב"כ בפועל את עונשו לבידוד מוחלט. ראינו בצרת נפשו.

תקווה ותיקון: עמירם בן אוליאל לא לבד

ב"ה הדרך לתיקון בע"ה מתחילה וכמעט שנה שעמירם כבר לא בבידוד

חשוב לנו לומר לעמירם שהוא לא לבד. אנחנו איתך עמירם, את העלילה טפלו עליך כי אתה מייצג התיישבות, מייצג זהות וגאווה יהודית, מייצג אמונה, מייצג את עם ישראל הדבק בתורת ישראל ואוהב את ארץ ישראל